1 Kings · Chapter 2
Targum Jonathan
46 verses
1
וקריבו יומי דוד לממת ופקיד ית שלמה בריה למימר:
lmymr bryh shlmh yth wpqyd lmmth dwd ywmy wqrybw
Now the days of David came near that he should die; and he commanded Solomon his son, saying,
2
אנא אזיל באורח כל ארעא ותתקיף ותהא לגבר דחיל חטאין:
khTayn dkhyl lgbr wthha wththqyp area kl bawrkh azyl ana
“I am going the way of all the earth. You be strong therefore, and show yourself a man;
3
ותטר ית מטרת מימרא דיי אלהך למהך באורחן דתקנן קדמוהי למטר קימוהי פקודוהי ודינוהי וסהדותיה כמא דכתיב באוריתא דמשה בדיל דתצלח ית כל דתעביד וית כל אתר דתתפני לתמן:
lthmn dththpny athr kl wyth dthebyd kl yth dthtslkh bdyl dmshh bawrytha dkthyb kma wshdwthyh wdynwhy pqwdwhy qymwhy lmTr qdmwhy dthqnn bawrkhn lmhk alhk dyy mymra mTrth yth wthTr
and keep the instruction of Yahweh your God, to walk in his ways, to keep his statutes, his commandments, his ordinances, and his testimonies, according to that which is written in the law of Moses, that you may prosper in all that you do and wherever you turn yourself.
4
בדיל די יקים יי ית פתגמוהי די מליל עלי למימר אם יטרון בנך ית ארחיהון למהך קדמי בקשוט בכל לבהון ובכל נפשיהון למימר לא יפסוק לך גבר מעל כורסי מלכותא דישראל:
dyshral mlkwtha kwrsy mel gbr lk ypswq la lmymr npshyhwn wbkl lbhwn bkl bqshwT qdmy lmhk arkhyhwn yth bnk yTrwn am lmymr ely mlyl dy pthgmwhy yth yy yqym dy bdyl
Then Yahweh may establish his word which he spoke concerning me, saying, ‘If your children are careful of their way, to walk before me in truth with all their heart and with all their soul, there shall not fail you,’ he said, ‘a man on the throne of Israel.’
5
ואף את ידעת ית דעבד לי יואב בר צרויה דעבד לתרין רבני חילותא דישראל לאבנר בר נר ולעמשא בר יתר דקטלינון בערמותיה ודמי די יתחשב ליה דמיהון עלוהי כדם תבירי קרבא ויתיב להון בכמנת שלמא ואשד דמהון באספניקי די בחרציה ודש בטלריתא די ברגלוהי:
brglwhy dy bTlrytha wdsh bkhrtsyh dy baspnyqy dmhwn washd shlma bkmnth lhwn wythyb qrba thbyry kdm elwhy dmyhwn lyh ythkhshb dy wdmy bermwthyh dqTlynwn ythr br wlemsha nr br labnr dyshral khylwtha rbny lthryn debd tsrwyh br ywab ly debd yth ydeth ath wap
“Moreover you know also what Joab the son of Zeruiah did to me, even what he did to the two captains of the armies of Israel, to Abner the son of Ner and to Amasa the son of Jether, whom he killed, and shed the blood of war in peace, and put the blood of war on his sash that was around his waist and in his sandals that were on his feet.
6
ותעביד כחוכמתך ולא תחית שיבתיה בשלמא לשאול:
lshawl bshlma shybthyh thkhyth wla kkhwkmthk wthebyd
Do therefore according to your wisdom, and don’t let his gray head go down to Sheol in peace.
7
ולבני ברזילי גלעדאה תעביד טיבו ויהון באוכלי פתורך ארי אינון ספיקו צרכי במערקי מן קדם אבשלום אחוך:
akhwk abshlwm qdm mn bmerqy tsrky spyqw aynwn ary pthwrk bawkly wyhwn Tybw thebyd gledah brzyly wlbny
But show kindness to the sons of Barzillai the Gileadite, and let them be among those who eat at your table; for so they came to me when I fled from Absalom your brother.
8
והא עמך שמעי בר גרא בר משבט בנימין מעולימת והוא לוטני לוטן מרירן ביומא דאזלית למחנים והוא נחת לקדמותי לירדנא וקימית ליה במימרא דיי למימר דלא אקטלינך בחרבא:
bkhrba aqTlynk dla lmymr dyy bmymra lyh wqymyth lyrdna lqdmwthy nkhth whwa lmkhnym dazlyth bywma mryrn lwTn lwTny whwa mewlymth bnymyn mshbT br gra br shmey emk wha
“Behold, there is with you Shimei the son of Gera, the Benjamite of Bahurim, who cursed me with a grievous curse in the day when I went to Mahanaim; but he came down to meet me at the Jordan, and I swore to him by Yahweh, saying, ‘I will not put you to death with the sword.’
9
וכען לא תזכיניה ארי גבר חכים את ותידע ית דתעביד ליה ותחית ית שיבתיה בקטלא לשאול:
lshawl bqTla shybthyh yth wthkhyth lyh dthebyd yth wthyde ath khkym gbr ary thzkynyh la wken
Now therefore don’t hold him guiltless, for you are a wise man; and you will know what you ought to do to him, and you shall bring his gray head down to Sheol with blood.”
10
ושכיב דוד עם אבהתוהי ואתקבר בקרתא דדוד:
ddwd bqrtha wathqbr abhthwhy em dwd wshkyb
David slept with his fathers, and was buried in David’s city.
11
ויומיא די מלך דוד על ישראל ארבעין שנין בחברון מלך שבע שנין ובירושלם מלך תלתין ותלת שנין:
shnyn wthlth thlthyn mlk wbyrwshlm shnyn shbe mlk bkhbrwn shnyn arbeyn yshral el dwd mlk dy wywmya
The days that David reigned over Israel were forty years; he reigned seven years in Hebron, and he reigned thirty-three years in Jerusalem.
12
ושלמה יתיב על כורסי מלכותא דדוד אבוהי ואתקינת מלכותיה לחדא:
lkhda mlkwthyh wathqynth abwhy ddwd mlkwtha kwrsy el ythyb wshlmh
Solomon sat on David his father’s throne; and his kingdom was firmly established.
13
ואתא אדוניהו בר חגית לות בת שבע אמיה דשלמה ואמרת השלם מיתך ואמר שלם:
shlm wamr mythk hshlm wamrth dshlmh amyh shbe bth lwth khgyth br adwnyhw watha
Then Adonijah the son of Haggith came to Bathsheba the mother of Solomon. She said, “Do you come peaceably?” He said, “Peaceably.
14
ואמר פתגם אית לי למללא עמך ואמרת מליל:
mlyl wamrth emk lmlla ly ayth pthgm wamr
He said moreover, I have something to tell you.” She said, “Say on.”
15
ואמר את ידעת ארי דילי הות מלכותא ועלי שויאו כל ישראל אפיהון למהוי מלכא ואסתחרת מלכותא והות לאחי ארי מן קדם יי הות ליה:
lyh hwth yy qdm mn ary lakhy whwth mlkwtha wasthkhrth mlka lmhwy apyhwn yshral kl shwyaw wely mlkwtha hwth dyly ary ydeth ath wamr
He said, “You know that the kingdom was mine, and that all Israel set their faces on me, that I should reign. However, the kingdom is turned around, and has become my brother’s; for it was his from Yahweh.
16
וכען שאלא חדא אנא שאיל מניך לא תתיבין ית אפי ואמרת ליה מלל:
mll lyh wamrth apy yth ththybyn la mnyk shayl ana khda shala wken
Now I ask one petition of you. Don’t deny me.” She said to him, “Say on.”
17
ואמר אמרי כען לשלמה מלכא ארי לא יתיב ית אפיך ויהב לי ית אבישג דמן שונם לאתו:
lathw shwnm dmn abyshg yth ly wyhb apyk yth ythyb la ary mlka lshlmh ken amry wamr
He said, “Please speak to Solomon the king (for he will not tell you ‘no’), that he give me Abishag the Shunammite as wife.”
18
ואמרת בת שבע טב אנא אמליל עלך קדם מלכא:
mlka qdm elk amlyl ana Tb shbe bth wamrth
Bathsheba said, “All right. I will speak for you to the king.”
19
ואתת בת שבע לקדם מלכא שלמה למללא עמיה על אדניהו וקם מלכא לקדמותה וסגיד לה ויתיב על כורסיה ושוי כורסא לאמא דמלכא ויתיבת לימיניה:
lymynyh wythybth dmlka lama kwrsa wshwy kwrsyh el wythyb lh wsgyd lqdmwthh mlka wqm adnyhw el emyh lmlla shlmh mlka lqdm shbe bth wathth
Bathsheba therefore went to King Solomon, to speak to him for Adonijah. The king rose up to meet her and bowed himself to her, and sat down on his throne and caused a throne to be set for the king’s mother; and she sat on his right hand.
20
ואמרת שאלא חדא זעירא אנא שאלא מנך לא תתיב ית אפי ואמר לה מלכא שאילי אמי ארי לא אתיב ית אפיך:
apyk yth athyb la ary amy shayly mlka lh wamr apy yth ththyb la mnk shala ana zeyra khda shala wamrth
Then she said, “I ask one small petition of you; don’t deny me.” The king said to her, “Ask on, my mother, for I will not deny you.”
21
ואמרת תתיהב ית אבישג דמן שונם לאדניהו אחוך לאתו:
lathw akhwk ladnyhw shwnm dmn abyshg yth ththyhb wamrth
She said, “Let Abishag the Shunammite be given to Adonijah your brother as wife.”
22
ואתיב מלכא שלמה ואמר לאמיה ולמא את שאלא ית אבישג דמן שונם לאדניהו ושאלי ליה ית מלכותא ארי הוא אחי קשיש מני הלא בעצה הוו הוא ואביתר כהנא ויואב בר צרויה:
tsrwyh br wywab khna wabythr hwa hww betsh hla mny qshysh akhy hwa ary mlkwtha yth lyh wshaly ladnyhw shwnm dmn abyshg yth shala ath wlma lamyh wamr shlmh mlka wathyb
King Solomon answered his mother, “Why do you ask Abishag the Shunammite for Adonijah? Ask for him the kingdom also, for he is my elder brother; even for him, and for Abiathar the priest, and for Joab the son of Zeruiah.”
23
וקים מלכא שלמה במימרא דיי למימר כדין יעביד לי אלהים וכדין יוסיף ארי בנפשיה מליל אדוניהו ית פתגמא הדין:
hdyn pthgma yth adwnyhw mlyl bnpshyh ary ywsyp wkdyn alhym ly yebyd kdyn lmymr dyy bmymra shlmh mlka wqym
Then King Solomon swore by Yahweh, saying, “God do so to me, and more also, if Adonijah has not spoken this word against his own life.
24
וכען קים הוא יי דאתקנני ואותיבני על כורסי מלכותא דדוד אבא ודקים לי מלכו כמא דמליל ארי יומא דין יתקטיל אדוניהו:
adwnyhw ythqTyl dyn ywma ary dmlyl kma mlkw ly wdqym aba ddwd mlkwtha kwrsy el wawthybny dathqnny yy hwa qym wken
Now therefore as Yahweh lives, who has established me and set me on my father David’s throne, and who has made me a house as he promised, surely Adonijah shall be put to death today.”
25
ושלח מלכא שלמה ביד בניהו בר יהוידע ושליט ביה וקטליה:
wqTlyh byh wshlyT yhwyde br bnyhw byd shlmh mlka wshlkh
King Solomon sent Benaiah the son of Jehoiada; and he fell on him, so that he died.
26
ולאביתר כהנא אמר מלכא לענתות אזיל לך לקירוך ארי גבר חיב קטול את וביומא הדין לא אקטלינך ארי נטלת ית ארונא דיי אלהים קדם דוד אבא וארי אתעניתא בכל די אתעני אבא:
aba atheny dy bkl athenytha wary aba dwd qdm alhym dyy arwna yth nTlth ary aqTlynk la hdyn wbywma ath qTwl khyb gbr ary lqyrwk lk azyl lenthwth mlka amr khna wlabythr
To Abiathar the priest the king said, “Go to Anathoth, to your own fields, for you are worthy of death. But I will not at this time put you to death, because you bore the Lord Yahweh’s ark before David my father, and because you were afflicted in all in which my father was afflicted.”
27
ותריך שלמה ית אביתר מלמהוי כהן משמש קדם יי לקימא ית פתגמא דיי די מליל על בית עלי בשלה:
bshlh ely byth el mlyl dy dyy pthgma yth lqyma yy qdm mshmsh khn mlmhwy abythr yth shlmh wthryk
So Solomon thrust Abiathar out from being priest to Yahweh, that he might fulfill Yahweh’s word which he spoke concerning the house of Eli in Shiloh.
28
ובסורתא מטת עד יואב ארי יואב אתפני בתר אדוניה ובתר אבשלום לא אתפני ואפיך יואב למשכנא דיי ואתקיף בקרנת מדבחא:
mdbkha bqrnth wathqyp dyy lmshkna ywab wapyk athpny la abshlwm wbthr adwnyh bthr athpny ywab ary ywab ed mTth wbswrtha
This news came to Joab; for Joab had followed Adonijah, although he didn’t follow Absalom. Joab fled to Yahweh’s Tent, and held onto the horns of the altar.
29
ואתחוא למלכא שלמה ארי אפיך יואב למשכנא דיי והא בסטר מדבחא ושלח שלמה ית בניהו בר יהוידע למימר אזיל שלוט ביה:
byh shlwT azyl lmymr yhwyde br bnyhw yth shlmh wshlkh mdbkha bsTr wha dyy lmshkna ywab apyk ary shlmh lmlka wathkhwa
King Solomon was told, “Joab has fled to Yahweh’s Tent; and behold, he is by the altar.” Then Solomon sent Benaiah the son of Jehoiada, saying, “Go, fall on him.”
30
ואתא בניהו למשכנא דיי ואמר ליה כדנן אמר מלכא פוק ואמר לא ארי כא אתקטיל ואתיב בניהו ית מלכא פתגמא למימר כדין מליל יואב וכדין אתיבני:
athybny wkdyn ywab mlyl kdyn lmymr pthgma mlka yth bnyhw wathyb athqTyl ka ary la wamr pwq mlka amr kdnn lyh wamr dyy lmshkna bnyhw watha
Benaiah came to Yahweh’s Tent, and said to him, “The king says, ‘Come out!’” He said, “No; but I will die here.” Benaiah brought the king word again, saying, “This is what Joab said, and this is how he answered me.”
31
ואמר ליה מלכא עביד כמא דמליל ותשלוט ביה ותקבריניה ותפלי חובת דם זכאי דאשד יואב מגן מני ומן בית אבא:
aba byth wmn mny mgn ywab dashd zkay dm khwbth wthply wthqbrynyh byh wthshlwT dmlyl kma ebyd mlka lyh wamr
The king said to him, “Do as he has said, and fall on him, and bury him, that you may take away the blood, which Joab shed without cause, from me and from my father’s house.
32
ויתיב יי ית חובת קטוליה ברישיה דשלט בתרין גבריא דזכאין וטבין מניה וקטלינון בחרבא ואבא דוד לא ידע ית אבנר בר נר רב חילא דישראל וית עמשא בר יתר רב חילא דבית יהודה:
yhwdh dbyth khyla rb ythr br emsha wyth dyshral khyla rb nr br abnr yth yde la dwd waba bkhrba wqTlynwn mnyh wTbyn dzkayn gbrya bthryn dshlT bryshyh qTwlyh khwbth yth yy wythyb
Yahweh will return his blood on his own head, because he fell on two men more righteous and better than he, and killed them with the sword, and my father David didn’t know it: Abner the son of Ner, captain of the army of Israel, and Amasa the son of Jether, captain of the army of Judah.
33
ויתובון דמיהון בריש יואב ובריש בנוהי עד עלמא ולדוד ולזרעיה ולביתיה ולכורסיה יהא שלמא עד עלמא מן קדם יי:
yy qdm mn elma ed shlma yha wlkwrsyh wlbythyh wlzreyh wldwd elma ed bnwhy wbrysh ywab brysh dmyhwn wythwbwn
So their blood will return on the head of Joab and on the head of his offspring forever. But for David, for his offspring, for his house, and for his throne, there will be peace forever from Yahweh.”
34
וסליק בניהו בר יהוידע ושליט ביה וקטליה ואתקבר בביתיה במדברא:
bmdbra bbythyh wathqbr wqTlyh byh wshlyT yhwyde br bnyhw wslyq
Then Benaiah the son of Jehoiada went up and fell on him, and killed him; and he was buried in his own house in the wilderness.
35
ומני מלכא ית בניהו בר יהוידע חלופוהי על חילא וית צדוק כהנא מני מלכא חלף אביתר:
abythr khlp mlka mny khna tsdwq wyth khyla el khlwpwhy yhwyde br bnyhw yth mlka wmny
The king put Benaiah the son of Jehoiada in his place over the army; and the king put Zadok the priest in the place of Abiathar.
36
ושלח מלכא וקרא לשמעי ואמר ליה בנא לך ביתא בירושלם ותתב תמן ולא תסוק מתמן לכא ולכא:
wlka lka mthmn thswq wla thmn wththb byrwshlm bytha lk bna lyh wamr lshmey wqra mlka wshlkh
The king sent and called for Shimei, and said to him, “Build yourself a house in Jerusalem, and live there, and don’t go anywhere else.
37
ויהי ביום מפקך ותעבר ית נחלא דקדרון מידע תידע ארי מימת תמות חובת קטולך תהא ברישך:
bryshk thha qTwlk khwbth thmwth mymth ary thyde myde dqdrwn nkhla yth wthebr mpqk bywm wyhy
For on the day you go out and pass over the brook Kidron, know for certain that you will surely die. Your blood will be on your own head.”
38
ואמר שמעי למלכא תקין פתגמא כמא דמליל רבוני מלכא כן יעביד עבדך ויתיב שמעי בירושלם יומין סגיאין:
sgyayn ywmyn byrwshlm shmey wythyb ebdk yebyd kn mlka rbwny dmlyl kma pthgma thqyn lmlka shmey wamr
Shimei said to the king, “What you say is good. As my lord the king has said, so will your servant do.” Shimei lived in Jerusalem many days.
39
והוה מסוף תלת שנין וערקו תרין עבדין לשמעי לות אכיש בר מעכה מלכא דגת וחויאו לשמעי למימר הא עבדך בגת:
bgth ebdk ha lmymr lshmey wkhwyaw dgth mlka mekh br akysh lwth lshmey ebdyn thryn werqw shnyn thlth mswp whwh
At the end of three years, two of Shimei’s slaves ran away to Achish, son of Maacah, king of Gath. They told Shimei, saying, “Behold, your slaves are in Gath.”
40
וקם שמעי וזריז ית חמריה ואזל לגת לות אכיש למבעי ית עבדוהי ואזל שמעי ואיתי ית עבדוהי מגת:
mgth ebdwhy yth waythy shmey wazl ebdwhy yth lmbey akysh lwth lgth wazl khmryh yth wzryz shmey wqm
Shimei arose, saddled his donkey, and went to Gath to Achish to seek his slaves; and Shimei went and brought his slaves from Gath.
41
ואתחוא לשלמה ארי אזל שמעי מירושלם לגת ותב:
wthb lgth myrwshlm shmey azl ary lshlmh wathkhwa
Solomon was told that Shimei had gone from Jerusalem to Gath, and had come again.
42
ושלח מלכא וקרא לשמעי ואמר ליה הלא קימית עלך במימרא דיי ואסהדית בך למימר ביום מפקך ותהך לכא ולכא מידע תידע ארי מימת תמות ואמרת לי תקין פתגמא שמעית:
shmeyth pthgma thqyn ly wamrth thmwth mymth ary thyde myde wlka lka wthhk mpqk bywm lmymr bk washdyth dyy bmymra elk qymyth hla lyh wamr lshmey wqra mlka wshlkh
The king sent and called for Shimei, and said to him, “Didn’t I adjure you by Yahweh and warn you, saying, ‘Know for certain that on the day you go out and walk anywhere else, you shall surely die’? You said to me, ‘The saying that I have heard is good.’
43
ומא דין לא נטרת ית שבועתא דיי וית תפקדתא די פקדית עלך:
elk pqdyth dy thpqdtha wyth dyy shbwetha yth nTrth la dyn wma
Why then have you not kept the oath of Yahweh and the commandment that I have instructed you with?”
44
ואמר מלכא לשמעי את ידעת ית כל בישתא די ידע לבך דעבדת לדוד אבא ויתיב יי ית בישתך ברישך:
bryshk byshthk yth yy wythyb aba ldwd debdth lbk yde dy byshtha kl yth ydeth ath lshmey mlka wamr
The king said moreover to Shimei, “You know in your heart all the wickedness that you did to David my father. Therefore Yahweh will return your wickedness on your own head.
45
ומלכא שלמה בריך וכורסי מלכותא דדוד יהי מתקן קדם יי על עלמא:
elma el yy qdm mthqn yhy ddwd mlkwtha wkwrsy bryk shlmh wmlka
But King Solomon will be blessed, and David’s throne will be established before Yahweh forever.”
46
ופקיד מלכא ית בניהו בר יהוידע ונפק ושליט ביה וקטליה ומלכותא אתקנת בידא דשלמה:
dshlmh byda athqnth wmlkwtha wqTlyh byh wshlyT wnpq yhwyde br bnyhw yth mlka wpqyd
So the king commanded Benaiah the son of Jehoiada; and he went out, and fell on him, so that he died. The kingdom was established in the hand of Solomon.